מלאכת שלמה על משנה חולין י״ב:ג׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« מלאכת שלמה על משנה חולין י״ב:ב׳ מלאכת שלמה על משנה חולין י״ב:ד׳ »

3 הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ. אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַּקֵּן, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ. אֵין שָׁם אֶלָּא אֶפְרוֹחַ אֶחָד אוֹ בֵיצָה אַחַת, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כב, קַן, קֵן מִכָּל מָקוֹם. הָיוּ שָׁם אֶפְרוֹחִין מַפְרִיחִין אוֹ בֵיצִים מוּזָרוֹת, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר שם, וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, מָה אֶפְרוֹחִין בְּנֵי קְיָמָא, אַף בֵּיצִים בְּנֵי קְיָמָא, יָצְאוּ מוּזָרוֹת. וּמָה הַבֵּיצִים צְרִיכִין לְאִמָּן, אַף הָאֶפְרוֹחִין צְרִיכִין לְאִמָּן, יָצְאוּ מַפְרִיחִין. שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, שִׁלְּחָהּ וְחָזְרָה, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר שם, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח. אָמַר, הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הָאֵם וּמְשַׁלֵּחַ אֶת הַבָּנִים, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר שם, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. נָטַל הַבָּנִים וְהֶחֱזִירָן לַקֵּן וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הָאֵם עֲלֵיהֶם, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ:

פירוש מלאכת שלמה על משנה חולין י״ב:ג׳

3 בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח. ומוכח בגמ' דנוגעות עלייהו בעינן דאי לא נגעה בהו אלא מן הצד פטור:

4 שנאמר שלח. ולעולם משמע דמקור הוא תשלח אין לי אלא לדבר הרשות לדבר מצוה כגון קן יולדת וטהרת מצורע מנין ת"ל תשלח מכל מקום. לשון החכם הר"ס ז"ל שלח מקור וכו' בגמ' פ' כסוי הדם משמע שאין הדרשא מחמת המלה שהיא מקור שאפי' שלא תהיה מקור משמע אפי' ק' פעמים עד שימעט הכתוב דקאמר התם גבי הא דתנן כסהו ונתגלה פטור מלכסות מ"ש מהשבת אבידה דאמר מר השב אפי' ק' פעמים ומשני התם לא כתיב מיעוטא הכא כתיב מיעוטא וכסהו ופי' רש"י ז"ל אי הוה כתיב וכסה הוה משמע שיהא נכסה כל שעה אבל וכסהו מיעוטא הוא כסוי זה ותו לא עכ"ל אלמא אי הוה כתיב וכסה הוה משמע אפי' ק' פעמים כמו השב אבידה אע"ג דמלת וכסה אינה מקור עכ"ל ז"ל:

5 נטל את הבנים. ס"א את הביצים. ואיתה בריש פירקין:

« מלאכת שלמה על משנה חולין י״ב:ב׳ מלאכת שלמה על משנה חולין י״ב:ד׳ »